המאמר עוסק בניתוח עומק של המבנה הספרותי של שתי תפילות של ביתא ישראל (יהודי אתיופיה), בעקבות כללים לניתוח כזה המצוינים באופן כללי וחלקי ב'הליטורגיה של ביתא ישראל' (2018). המאמר עוסק במבנים הספרותיים בשתי תפילות אלו ובשיטות השימוש בציטוטים, בעיקר מן המקרא, ובקשר בין תופעות ספרותיות אלו לבין הבנת המשמעות של התפילות והערכתן כחיבורים אומנותיים.
במאמר זה אבקש לנתח שתי תפילות של ביתא ישראל (יהודי אתיופיה) בהתאם לשני עקרונות מנחים: (א) ניתוח המבנה הספרותי הקפדני של שתי התפילות, האופייני לחלק ניכר מהתפילות של הקהילה; (ב) ניתוח השימוש במקורות מקודשים קודמים – בעיקר מקראיים אך גם מהספרים החיצוניים – שנעשה בחיבור התפילה. שימוש זה אופייני אף הוא לתפילות הקהילה, והוא מעיד על היכרות עמוקה עם המקורות ועל תחכום רב בשימוש בהם על ידי מי שחיברו את התפילות.1
העקרונות של ניתוח מסוג זה פורסמו לראשונה בחוברת הסברה המלווה לפרסום 'הליטורגיה של ביתא ישראל' (ארום ועמיתים, 2018).2 פרסום זה כולל תיאור מפורט ראשוני של שיטות החיבור של התפילות והמגמות הנראות לחיבורן בצורה זו: ניצול אמצעים ספרותיים לקידום הרעיונות בתוך כל תפילה, מסירת מידע על המועד שבו נאמרת התפילה או מסירת המצוות של דרך קיומו של אותו מועד באופן אסתטי.
גישת הניתוח הזאת היא ראשונית. אומנם בפרסום העומק הראשון שדן בניתוח התפילות של הקהילה זיהתה שלמיי (Shelemay, 1989) חלק מהציטוטים מן התנ"ך שמופיעים באותן התפילות שהיא פרסמה, אך היא לא ניתחה את אופן השימוש בציטוטים. אדרבא, היא כתבה:
הטקסטים של תפילות ביתא ישראל שואבות רבות ממקורות מקראיים, כפי שהקסים מודים, כאשר הם מייחסים טקסטים של התפילות לאֹרִת (תורה) או למַזמֻר דַוִית (ספר תהילים). אולם, היעדר פסקאות מקראיות שלמות בלשון התפילה של ביתא ישראל מקשה על זיהוי המקור שלהם (Shelemay, 1989, p. 141; התרגום של מחברת מאמר זה)
שלמיי צדקה שלרוב מדובר בציטוטים מקוטעים מתוך המקורות, אך התמצאות בטקסטים המקראיים מאפשרת לזהות רבים מהם. דווקא השיטה של העמדת טקסטים מקראיים או קדומים משני מקורות זה לצד זה מדגישה את הכוונה של התפילה ומראה את האומנות שבחיבור.
להלן דברי הסבר המובאים בחוברת ההסברה לפרסום הליטורגיה של ביתא ישראל:
תפילות רבות משלבות חומרים מחוברים (כלומר שחוברו במיוחד ע"י מחברי התפילה) וחומרים ממקורות קיימים. השימוש במקורות קיימים [הכוונה בעיקר לתנ"ך, ש"ב], יהיו אלה ציטוטים, פרפראזות או חיקויים סגנוניים, מתבסס על מספר עקרונות מנחים. לעובדה זו חשיבות מיוחדת משום שלעתים תכופות מוצבים טקסטים מפרקי תנ"ך שונים אלה מול אלה. לפעמים אלה פסוקים מאותו ספר-תהלים למשל-ופעמים אחרות הם לקוחים מספרים שונים, למשל, ציטוט מתהלים או מהנביאים משולב בציטוט מהתורה. כך נראה שהשימוש בתנ"ך לצורך ציטוט, פרפראזה או חיקוי היה פעולה מכוונת של עיבוד טקסטואלי […] מתוך שלוש האפשרויות – קטעים שהטקסט שלהם מחובר (כולו), קטעים שבהם מעורבים טקסטים קיימים וחיבורים מקוריים, וקטעים הבנויים בלעדית מציטוטי טקסטים קיימים – נראה שהקבוצה האחרונה היא הנדירה ביותר בין התפילות שהקלטנו, בעוא שהקבוצה השנייה היא הנפוצה ביותר […] בדרך כלל אין הטקסטים המצוטטים מובאים בסדר שבו הופיעו במקור. נראה שהם משולבים בדרך שבה מקבצי הטקסטים רצו לבטא רעיון בסיסי הקשור לאירוע שבו נערכת התפילה, או לנושא כלשהו שהם מעוניינים להדגיש… במקרים מסוימים, במיוחד באירועי מחזור השנה […] מטרתם להדגיש ציוויי בעלי תוקף חוקי […] קטעים מהתנ"ך מופיעים בתפילה לא רק כציוויים אלא כדרשות. מטרתן של תפילות כאלה היא הדגשה ספרותית או עיטור. (ארום ועמיתים, 2018, עמ' 24–25)
כלומר, כאמור, ההעמדה של ציטוטים ממקומות שונים זה מול זה שכיחה מאוד, נעשתה בכוונה ובאומנות, והיא חלק אינטגרלי בקידום המסר של התפילות.
במאמר זה איישם את העקרונות הנזכרים לעיל – ניתוח המבנה הספרותי ותבניות התפילות3 וניתוח השימוש במקורות קדומים – כדי להדגים את המעשה האומנותי בחיבור של שתי תפילות שהן בין המפותחות ביותר שאני מכירה בליטורגיה של הקהילה – התפילה בְּעֶלֶתֶ סֶנבֶתִיַ והתפילה אֶגזִאֹ שְׂמַענֶ.
חלק מכל אחת מהתפילות המובאות להלן הוקלט במסגרת הפרויקט של הקלטות תפילות מפי קסים4 בשנות השמונים.5 רוב התפילות לא הוקלטו במלואן, משום שהמטרה העיקרית של הפרויקט הייתה להקליט את התפילות ולנתח את הלחנים מבחינה אתנו-מוזיקלית. משום כך החוקרים ביקשו לקבל דוגמאות רבות ככל שאפשר מתפילות מחזור השנה וממחזור החיים, ולאו דווקא נזקקו לתפילה השלמה. יוצאת דופן היא התפילה הראשונה שאדון בה, בְּעֶלֶתֶ סֶנבֶתִיַ,6 הנאמרת בערבי שבת, אשר הוקלטה במלואה. לעומת זאת, מתוך כעשרים בתים של התפילה אֶגזִאֹ שְׂמַענֶ הוקלטו רק שמונה בתים (1–6, 8 והבית אחרון; ראו פירוט להלן).7 יש לציין שכמעט כל המוקלטים בשנות השמונים היו קסים מאזור תיגראי שהלכו בינתיים לעולמם. החל משנת 2006 ביקשתי להשלים את הרישום של הטקסט המלא של מספר תפילות, בעיקר של יום הסְגד. אחת מהן היא התפילה אֶגזִאֹ שְׂמַענֶ, שהיא אחת מהתפילות האחרונות הנאמרות ביום הסגד, אם כי יש לה שימוש נרחב גם כתפילה קבועה באירועים לאורך השנה וגם כתפילת בקשה הנאמרת בעת מצוקה. לצורך השלמת הרישום של התפילות פניתי לקסים שעלו ארצה החל מסוף שנות השמונים של המאה העשרים או לקסים צעירים שלמדו מאבותיהם הקסים והוסמכו בישראל.8
העבודה עם הקסים הפעילים הניבה גרסאות שונות לשתי התפילות. עבור התפילה בְּעֶלֶתֶ סֶנבֶתִיַ השתמשתי, נוסף על הטקסט של התפילה מההקלטות בשנות השמונים, בגרסאות מתוך ספר התפילה של קס מֶנטַסנוֹת ווַנדֶ (ממו וונדה, 2015), עמ' 537–542) ומתוך הכרך המתאים של פרסומי תפילות של קס סַמַאי אֶלִיאַס (2018, עמ' 12–14).9 פרט לשינוי בסדר הבתים, הגרסאות השונות של בְּעֶלֶתֶ סֶנבֶתִיַ הן כמעט זהות.
קס מנטסנות וקס סמאי רשמו גם סיומת מדוקלמת המכונה דְגַם, כלומר החלק המדוקלם של תפילה שנאמר בסוף. שאר התפילה מושר לפי הלחן הדתי המקובל, המכונה זֶמַ.
| מועד | תעתיק של אותיות הגעז | תרגום לעברית |
|---|---|---|
| 1 | בְּעֶלֶתֶ סֶנבֶתִיַ חֶיַו אַנֶ יִבֶ אֶגזִאַבְּחֶר | ביום השבת שלי, חי אני נאום ה'. |
| 2 | בְּעֶלֶתֶ סֶנבֶתִיַ אֶרֶפתִיֶ וְקֶדֶשׂתִיֶ וְבֻּרֻכּתִיֶ (קס מנתסנות: וְבֻּרֻכּתִיֶ וְקֶדֶשׂתִיֶ) וַמַחְיֶוְתִיֶ. תְמצְאְ שֶׂנבֶת (קס מנתסנות: וְקֶדֶשׂתִ). גְסַם אִיתְתְרֶכְּבֻ בְּגֶדַם, חֶיַו (חסר אצל קס מנתסנות) אַנֶ יִבֶ אֶגזִאַבְּחֶר. | ביום השבת שלי, נחתי בה וקידשתיה ובירכתיה (קס מנתסנות: ברכתיה וקדשתיה) ומחיה היא. תבוא שבת (מנטסנות: וקדשת). מחר* אל תהיו בשטח בר, חי אני נאום ה'. * התרגום שקיבלתי בעל פה הוא "בערוב יום" |
| 3 | (קס מנתסנות): בֶּעְלֶתַ עַקֶבֻ תְאְזַזְיֶ וֶחְגְיַ וְשְׂרעַתְיֶ וֶכֻּנַנֶ זִיְיֶ כֶּמַ יִגבֶרֻ בְּעַלֶ אַכְּבְּרֻ סֶנבֶתִַתְיֶ וֶבַּעְלְתְיַ וֶפְרְהְוֶמֻ לֶקְדֻשַׂנֶיַ יְאְזֶנִ כֻּנֻ פֶרַהְיְנַ לֶפֶרַהְיַנַ אֶגזִאַבְּחֶר אַלבֹ זיֶגְרַמֻ בַּדַחַרִת עְלֶת בֶּדַחַרִ מְוַיְעְל חֶיַו אַנֶיִבֶ אֶגזִאַבְּחֶר |
ביום… שימרו מצוותיי וחוקיי וסייגיי וקביעתי זה כאשר יעשו חג אכבד שבתותיי וחגיי ויראו אותה לקדשה ועתה עשו יראתי ליראת ה'. אין אשר יעשו אותו ביום האחרון באחרית הימים. חי אני נאום ה'. |
| 4 | בְּעֶלֶתֶ (סֶנבֶתִיַ), אַנֶ וְהַבכֻּכְּמֻ שֶׂנבֶתַת וְבַּעַלַת וְמְסלֶ אֶרֶפתִיֶ וְצְוְעֻ שְׂמִיֶ קְדֻשׂ. בְּעֶלֶתֶא סֶנבֶתִיֶ יְדחֶנֻ כְּולֹמֻ, אְלֶ תְאַמְנֻ (אְלְ) תְוֶכֶּלֻכִּיהַ, כִּיהַ בְּשֶׂנבֶת, חֶיַו אַנֶ יִבֶ אֶגזִאַבְּחֶר | ביום השבת שלי אני נתתי לכם שבתות ומועדים וגם מנוחתי ותכריזו שמי קדוש. ביום השבת יהיו (משותפים) כולם, כי (כה) תאמינו המאמינים בה, כי בשבת חי אני נאום ה'. |
| 5 | בְּעֶלֶתֶ סֶנבֶתִיַ זֶקַדַשׂ/שֻ כֻּלִתֶ סֶנבֶתִיֶ (וְבַּ)מַאְכְּלֶיֶ מַאְכְּלֶכְּמֻ. אַנתֶמֻסֶ כְּםְ תְכֶּוְנֻ קְדּשַׂן אֶרֻופַן נְצֻחַן (קס מנתסנות: נְצֻחַן אֶרֻופַן) אְשׂרַאֶל לְעַלֶם חֶיַו אַנֶ יִבֶ אֶגזִאַבְּחֶר |
ביום שבתי אשר אני מקדש אותה לכם, שבתי אשר בתוכי ובתוככם. אתם, כי תהיו קדושים, נחים וטהורים (מ': טהורים ונחים) ישראל לעולם, חי אני נאום ה'. |
| 6 | בְּעֶלֶתֶ (סֶנבֶתִיַ) חְגֶ לְמֻשֶׂ חְגֶ בְּתֹרַ חְגֶ בְּדֶברֶ סִינַ בְּמַאְכְּלֶ אְשַׂת, חיו אנ יב אֶגזִאַבְּחֶר. | ביום שבתי חוק למשה חוק בתורה חוק בהר סיני מתוך האש, חי אני נאום ה'. |
| 7 | (בית שאיננו בקלטות, בית 7 אצל מנטסנות, 10 אצל קס סמאי) בְּעֶלֶתֶ (סֶנבֶתִיַ) תְאְזַזִיֶ וְחְגְיֶ וְשְׂרעַתְיֶ וְכּוֶנְנִיֶ, כְּםְ יִגבֶרֻ בְּעַלִיֶ אַנֶ זְוְהַבכְּוֻ לְמֻשֶׂ גֶברִיֶ בְּדֶברֶ סִינַ בְּמַאְכְּלֶ אְשַׂת, חֶיַו אַנֶ יִבֶ אֶגזִאַבְּחֶר. (לכן, הבתים הבאים במספור שונה אצל מנתסנות) |
ביום שבתי מצוותיי חוקיי וקביעתי ומשפטי, כי יעשו מועדי אשר נתתי לו למשה עבדי בהר סיני מתוך האש, חי אני נאום ה'. |
| 8 | בְּעֶלֶתֶ (סֶנבֶתִיַ) וְנַהֻ תְאְזַזֶ סֶנבֶת צְהַפכֻּ לֶכְּ בְּאְדֶיֶ (מנתסנות: חְגֶ גִזֶ) בְּבְּגִזֶ ב/בְכֻּפַלֶ/הֻ אֹרִת בְּמְוַעְלִהֻ לְסְבְאֶ (מנתסנות: כְּלְאֶ צְלַת בֶּאַצבַּעְתֻ קְדֻשׂ אִד אֶגזִאַבְּחֶר) שַׂלַם שַׂלַם, חֶיַו אַנֶ יִבֶ אֶגזִאַבְּחֶר. (מנתסנות: זיהה בספר שמות לב) | ביום שבתי לך מצוות השבת כתבתי, לך בידי בזמן חוק/מזמן, מזמן, בספר יובלים (מסורת שבע"פ) תורה בימיו לאיש (השומר שבת) (מ': שני לוחות באצבעו הקדוש יד ה') שלום שלום (יהיה לו), חי אני נאום ה'. |
| 9 | בְּעֶלֶתֶ (סֶנבֶתִיַ) כְּםְ יִגבְרֻ/יְגבֶרֹ בְּדַחַרֹן שְׂרעַתִיֶ שְׂרעַת יְאְתִ לְעַלֶם. תְאְמְרת יְאְתִ (חְגֶ) זֶלְעַלֶם לִתֶןִ (כְּהַ) וְאְתֻ לְדְקִקֶ אְשׂרַאֶל זְוְהַבֹ אֶגזִאַבְּחֶר חְגֶ לְמֻשֶׂ נַבִי. חֶיַו אַנֶ יִבֶ אֶגזִאַבְּחֶר. (שמות לא:טו-יז) | ביום שבתי כאשר יעשו אותו באחרית, הקביעה שלי קביעה זו לעולם. נס זה, חוק לעולם, כי זאת היא לבני ישראל אשר נתן ה' חוק למשה הנביא, חי אני נאום ה'. |
| 10 | בְּעֶלֶתֶ (סֶנבֶתִיַ) נֶגֶרַ לְזַתִ מַחַלְת וְמַהַרֹמֻ כְּהַ וְאְתֻ לְדְקִקֶ אְשׂרַאֶל, חֶיַו אַנֶ יִבֶ אֶגזִאַבְּחֶר. | ביום שבתי אמר את זאת השיר ולמד אותם אותו לבני ישראל, חי אני נאום ה'. (דברים לא, יט, הכוונה לשירת האזינו, דברים לב) |
| 11 | בְּעֶלֶתֶ (סֶנבֶתִיַ) וְאִיְתַנְדְדֻ אְשַׂת בְּוֻסתֶ כֶּולֻ מַחְדֶרִכְּםֻ (בֶּהְיַ) קְדֻשׂ בְּעֶלֶתֶא סֶנבֶתִיֶ חֶיַו אַנֶ יִבֶ אֶגזִאַבְּחֶר. (שמ' לה:ג. קס מנתסנות וקס סמאי) | ביום שבתי לא תבערו אש בתוך כל מושבותיכם, קדוש ביום שבתי, חי אני נאום ה'. |
| 12 | (מכאן, חיקוי סגנון של יחז' י"ח והחוק הכוהני) בְּעֶלֶתֶ (סֶנבֶתִיַ) וְלֶסֶ זְחַדְגַ זְאַרכְּוֹסַ (קְדֻשׂ) לְעְלֶתֶ שֶׂנבַת, מְוֶת לִמֶוֻת? יְמוּת יִבֶ אֶגזִאַבְּחֶר, חֶיַו אַנֶיִבֶ אֶגזִאַבְּחֶר. |
ביום שבתי, זה כי יעזוב ויחלל את (קדושת) יום השבת, מות יומת? ימות אמר ה'. (חסר במנטסנות) חי אני נאום ה'. |
| 13 | בְּעֶלֶתֶ (סֶנבֶתִיַ) וְלֶסֶ זְעַקְבַ זְאַכּבֶרַ /אַמלַךּ/לְעְלֶתֶ שֶׂנבַת, יְחֶיַוְ יְחְיֶ (חסר אצל מנתסנות)? יְחֶיַוְ יְבֶ אגזאבהר, חֶיַו אַנֶ יִבֶ אֶגזִאַבְּחֶר. (השווה יחזקאל יח:ז, יח) | ביום שבתי, זה כי ישמור ויכבד את יום השבת, חיו יחיה? יחיה אמר ה', חי אני נאום ה'. |
| דְגַם | (סיום מדובר במנטסנות, עמ' 542, קס סמאי, עמ' 15) וחסר בקלטות קְדֻשׂ בַּעְלַת סֶנבֶתִיַ וַיְבֶלֹ מֻשֶׂ מֻשֻׂ זְוְאְתֻ קַל זֶ/בְּכְּמֶ אַזַזַ/כְּוֹ אֶגזִאַבְּחֶר לְמֻשֶׂ וְלְאַרֹן בְּמְדְר גְבּץ כַּמַּהֻ גְברֻ לֶדְקִקֶ אְשׂרַאֶל וַסֶנַבְתַיֶ |
קדוש יום שבת ויאמר משה משה באותו קול כמו שציווה אותם ה' למשה ואהרן בארץ מצרים כמוהו עשה לבני ישראל ושבתתי. |
התפילה בֶּעֶלֶתֶ סֶנבֶתִיַ שומרת על מבנה של מסגרת חוזרת, האופייני לרבות מתפילות ביתא ישראל. בתחילת כל בית מופיעות המילים "בֶּעֶלֶתֶ סֶנבֶתִיַ " (ביום השבת שלי), ובסיומו המילים "חֶיַו אַנֶ יִבֶ אֶגזִאַבְּחֶר" (חי אני נאום ה'). כדי להדגיש את המסגרת, הבית הראשון מורכב אך ורק ממילות המסגרת: "בְּעֶלֶתֶ סֶנבֶתִיַ חֶיַו אַנֶ יִבֶ אֶגזִאַבְּחֶר". משפט זה הוא חסר כל היגיון, אלא אם נבין שמדובר בציון אותה מסגרת. יש לציין כי בגרסה המוקלטת משנות השמונים כל בית מתחיל ומסתיים כך. בגרסה של קס סמאי וקס מנטסנות וכן בזו של קס ביידגילין רוב הבתים מתחילים במילה "בֶּעֶלֶתֶ" בלבד. לדעתי, בזה הגרסה המוקלטת מדייקת יותר ושתי המילים מתבקשות.
מילות הסיום, "חֶיַו אַנֶ יִבֶ אֶגזִאַבְּחֶר", נושאות משמעות מיוחדת. לא רק שהן מעניקות נופך של פורמאליות לכל בית, הן גם נשמעות כמילים שמחייבות את מי שנושא את התפילה. ואומנם בהמשך מוזכרים ברוב הבתים תיאורים של תכונות השבת, ציוויים הקשורים לשמירתה, תיאורי השכר לשומריה והעונש למחללים אותה. דברי הסיום האלה מחזקים את החיוב של הדברים. הביטוי "חי אני נאום ה'" מוזכר כמה פעמים במקרא (למשל בבמדבר יד, כח ופעמיים בספר ירמיהו [בפרק כב, פסוק כד ובפרק מו, פסוק יח] ופעם אחת בספר ישעיהו מט, יח, באותן המילים ממש, ובספר צפניה ב, פסוק ט), אך הוא אופייני במיוחד לדברי הנביא יחזקאל, בדרך כלל בניסוח של "חי אני נאם א-דני ה'" (ה, יא; יד, יא; טז, מח; יז, טז, יט ["לכן כה אמר א-דני ה' חי אני"]); יחזקאל יח, ג; לג, יא; לד, ח; לה, ו; וייתכן שדילגתי על כמה). יש לציין כי בשפת הגעז מדובר בכמעט אותו מטבע לשון שמופיע בטקסט של ספר יחזקאל, ואם כך, מדובר בביטוי המשותף לעברית ולגעז. הביטוי "חי אני נאם ה'" נמצא בספר יחזקאל בפרק כ (פסוק לא) ובפרק לה (פסוק ו) (Knibb, 2015). צמד המילים "חי אני" בלבד מופיעות גם הן פעמים רבות בספר יחזקאל, אולם גם במקומות אחרים במקרא, ולכן צירוף זה אינו מזוהה באופן מובהק עם סגנונו של יחזקאל. אם כן, גם אם הביטויים אינם זהים, נראה שמחבר התפילה שאב את ההשראה לתפילה זו מספר יחזקאל, דבר הבא לידי ביטוי במיוחד בבתים האחרונים של התפילה.
לבתים השני (שהוא הבית הראשון המלא), השלישי והרביעי יש מבנה דומה: החלק הראשון מתאר פרט חשוב לגבי השבת והחלק השני מציין מצווה הקשורה לשמירת שבת או רומז עליה. הבית השני מתאר את השבת כיום מנוחה, יום קדוש, היותה מבורכת ומקור לחיים, ומוסיף מצווה מעשית: לשומר השבת אסור להיות במקום לא מיושב ביום השבת. הבית השלישי מגדיר את השבת כחוק ומבטיח מעין גן עדן לשומריה. הבית הרביעי מתאר את השבת כמחווה שה' העניק למאמיניו, ואף כיום שבו מכריזים על קדושת ה' ודורשים אמונה בו. במילים אחרות, הוא קובע שמי שמאמין בשבת ימצא בה את מנוחתו. הבית החמישי מזכיר שוב את קדושת השבת, ומציין שעל מאמיניו לכבדה במנוחה וטהרה (מעין דרישה לשומרי השבת).
ניתן להשוות את רוח הדברים בבתים השני עד הרביעי על חשיבות המנוחה בשבת וקיומה לחוקים המופיעים בפרק העשירי של 'תֶאֶזַאזַה סַנבַּת', ספר מצוות השבת שמיוחד לקהילה, אך גם החוקים הספציפיים שונים וגם ניסוח הדברים שונה.11 בספר תאזאזה סנבת גם המצוות בדבר שמירת השבת וגם האיסורים רשומים בזה אחר זה, בלי ציטוטים מתוך התורה, והאיסורים קובעים מוות למחללי השבת (וורמברנד, 1993).
הבתים השישי והשביעי הם בעלי אופי תיאורי. לא מופיעה בהם מצווה מפורשת, והם מדגישים שהשבת היא חוק שניתן למשה בסיני, מתוך האש, חוק בתורה. יש לשים לב שבבית השביעי מופיעה המילה "תֹרַ" (תורה) במקום המילה הרגילה בגעז "אֹרִת". תֹרַ במשמעות זו איננה מופיעה במילון הגעז, וזהו השימוש היחיד המוכר שלה (מבחינת סדר הבתים, הבית השביעי הוא הבית העשירי אצל קס סמאי וקס מנטסנות). אם כן, בתים אלה מדגישים את חוקי השבת כחלק ממה שניתן למשה בסיני, אך אין בהם הציטוט של דבר השבת המופיע בשמות כ, ח–יא, כפי שאולי היה ניתן לצפות.
הבית השמיני מורכב גם הוא משני חלקים: תיאור השבת ולאחריו הבטחת שלום לשומריה. בית זה מסקרן מאוד משום שהוא מזכיר את כתיבת תיאורי השבת וחוקיה לא רק בתורה (אֹרִת), אלא גם ב'כֻּפַלֶ', הוא 'ספר היובלים', ספר מבין הספרים החיצוניים שביתא ישראל מחבבים במיוחד וגם למדו מתוכו כיצד לנהוג כיהודים, כולל כיצד לשמור על השבת (הפרק השני) (כהנא, 1969). הבית מדגיש את הרצף ואת הנצחיות של השבת, ממשה והלאה, ואף כדבר שנחקק בבריאת העולם, כפי שמצוין בספר היובלים. דיון מעמיק במשמעותה של סוגיה זו חורג ממגבלות המאמר הזה, אך בהחלט ראוי לדיון בהזדמנות אחרת.
הבית התשיעי מעניין מאוד משום שהוא מזכיר את ההוראה שנתן ה' למשה ללמד את שירת "האזינו" כמצווה בדברים לא, יט.12 השירה עצמה נמצאת בדברים לב. במסגרת התפילה מועבר החיוב של הוראת השירה משירת האזינו למצוות שמירת השבת. הוראה מפורשת הקשורה לשבת נמצאת גם בבית העשירי, והיא האיסור להבעיר אש בשבת (שמות לה, ג13). מצווה זו נשמרה בקפדנות בקרב ביתא ישראל.
הבתים האחד עשר והשנים עשר דנים בגורל מחלל השבת ("מות יומת", בית 11) או השומר עליה ("חיו יחיה", בית 12). לדעתי, בבתים אלה ניכרת במיוחד ההשפעה של סגנון ספר יחזקאל על חיבור התפילה. במיוחד באה לידי ביטוי ההשפעה של פרק יח, הפרק שבו הנביא מסביר את העיקרון של "איש בחטאו ימות" ועומד על כך שאין העברה מאב לבן – לא של העונש על רשעות ולא של השכר על צדיקות. עם זאת, יש לציין שהעונש "מות יומת" הספציפי על חילול שבת נמצא בתוך החוקים על שמירת השבת בספר שמות, לא, יד–טו ולא ביחזקאל. הביטוי "מות יומת" כעונש מופיע במקרים רבים בחוקי התורה גם בקובץ של פרשת משפטים בספר שמות (פרק כא, פסוקים טו, טז, יז; פרק כב, פסוק יח), ובמיוחד בחוקים בספר ויקרא ובמדבר בלשון הנוסח הכוהני (ויקרא כ, פסוקים ב, ט, י, טו; כד, טז, יז, כט; במדבר פרק טו, לה; פרק לה, פסוקים טז, יז, יח, כא, לא).14 בספר יחזקאל הביטוי "מות יומת" מופיע פעם אחת בלבד, בפרק יח, פסוק יג (אם כי הביטוי בגעז איננו זהה, אלא "מֹת יְמַוְת", אולי משום שאין בפרק יח שאלה, כפי שיש בבית הזה של התפילה). הביטוי "חיו יחיה" די ייחודי לספר יחזקאל ומופיע חמש פעמים בפרק זה (פסוקים ט, יז, יט, כא, כח) ופעם אחת גם בפרק ג (פסוק כא). אין זהות בין הנוסח בתפילה והנוסח המקורי ביחזקאל פרק ג בגעז, כפי שיש כאן.15 אם כן, בתים אלה, שסוגרים את התפילה, מזכירים את הסגנון של ספר יחזקאל ביתר שאת. גם במקרה זה מתבקשת השוואה לספר תאזאזה סנבת, שמרבה לציין את גורלו החיובי של שומר השבת לעומת גורלו של מחללה. אך סגנון התפילה שונה מאוד מהסגנון בספר תאזאזה סנבת, וכאמור, קרוב הרבה יותר לסגנון של ספר יחזקאל.16
לסיכום, ניתן להגדיר את התפילה גם כתיאור של השבת וגם כתפילה דידקטית המשתמשת בפראזות מחוברות ובציטוטים או אזכורים מקראיים. תפילה זו מתארת היבטים רבים של השבת: האופי שלה כיום מנוחה וקדושה; השבת כנכס של ה' וגם כמה שמצוּוֶה על שומריה; התפילה מציינת את הביסוס שלה בחוקי התורה שניתנו למשה, שממנו נובעת החובה לשמור אותה; התפילה מציינת גם שתי מצוות ספציפיות שנתפסו כמרכזיות (לא להיות במרחקים בשבת ולא להבעיר אש) ואת גורלו של מחלל השבת לעומת השומר עליה.
נקודה מרכזית נוספת העולה מהתפילה היא הכינויים האישיים שהשבת זוכה להם, "ביום השבת שלי". כינוי זה הופך את השבת לנכס אישי בין ה' לעם ישראל. מדובר בתפילה שיש בה שימוש גם בציטוטים וגם ברמיזות לפסוקים שונים במקרא, כולל השימוש בסגנון של אחד הנביאים שהיה גם כוהן בעיצוב התפילה כולה.
נעבור כעת לניתוח התפילה השנייה, שהיא מורכבת יותר. להלן הטקסט והניתוח של התפילה.
| בית | תעתיק של אותיות הגעז | תרגום לעברית |
|---|---|---|
| 1 | אֶגזִאֹ שְׂמַענֶ שְׂמַענֶ אֶגזִאֹ שמענ שמענ אַמלַכְּנֶ (הגרסה הקודמת ע"פ יהודי תיגרי. בגרסה של קס סמאי בכל הבתים ושל קס מנתסנות ברוב הבתים: אֶגזִאֹ שְׂמַענֶ שְׂמַענֶ אֶגזִאֹ שמענ אַמלַכְּנֶ. בְּגִזֶ צְלַאְנַכְּ בְּגִזֶ אַאְוְאִנַכְּ (בגרסה המוקלטת. כנראה טעות) בְּגִזֶ צְוַעְנַכְּ אַנתְ הַוֻוצ אְמשַׂמַי אְמנֶ דְלוּ מַחַדְרְכְּ פֶטֻנֶ שְׂמַענֶ. (אצל קס סמאי וקס מנתסנות, גם חלק מן המילים שונות, גם הפעלים בגוף ראשון. להלן הגרסה שלהם.) אֶגזִאֹ שְׂמַענֶ שְׂמַענֶ אֶגזִאֹ שמענ אַמלַכְּנֶ בְּגִזֶ צְוַעְכֻּכַּ בְּגִזֶ צְלַיְכֻּכַּ (ס' בלבד: בְּגִזֶ חְוַיְכֻּכַּ ) אַנתַ חַוְוצְ אְמשַׂמַי אְמנֶ דְלְוְ מַחְדֶרְכַּ אְמנֶ צְרחַ מַקדַשְׂכַּ פֶטֻנֶ שְׂמַענֶ. |
ה' שמע אותנו שמע אותנו ה' שמע אותנו שמע אותנו אלקינו (גרסת יהודי תיגרי. על פי קס סמאי בכל הבתים: ה' שמע אותנו שמע אותנו ה' שמע אותנו אלקינו) בזמן שמתפללים אליך, בזמן שקוראים (?) אליך, בזמן שצועקים אליך, אתה המביט מן השמים מתוך משכנך הנכון. מהר שמע אותנו (אצל קס סמאי וקס מנתסנות, גם חלק מן המילים שונות, גם הפעלים בגוף ראשון. להלן הגרסה שלהם.) ה' שמע אותנו שמע אותנו ה' שמע אותנו אלקינו בזמן קוראי אליך בזמן תפילתי אליך בזמן שאני חי. אתה המביט משמים ממשכנך הנכון מתוך חדר/היכל מקדשך מהר שמע אותנו. |
| 2 | אֶגזִאֹ שמענ שמענ אֶגזִאֹ שמענ שמענ אמלכנ וַיְבֶיֶ (וֶצֶלַיֶ) נֹחֶ בֶּקַל (מ': אמלכ אבי) עַבִיֶ (ס': אַיְתֶהַלֹ) אַמלַכּ (ס' אַבֻיַ) (ת' בלבד: יַרֶד) אַמלַכּ הֶנֹכּ אַמלַכּ מְתוּשַׂלַח אַמלַכּ לַמֶכ בְּסַהְל (מ:סַלְסַ) גִזֶ בְּמֶרְר קַל (מ' בְּמֶרְר קַל) פֶטֻנֶ שמענ (מ' : שמענ) |
ה' שמע אותנו שמע אותנו ה' שמע אותנו שמע אותנו אלקינו ויאמר (ויתפלל) נח בקול גדול: "איה אלוקים? ירד אלקי למך אלקי מתושלח" בעת סליחה/שלוש? בקול מר (מ': בקול מר). מהר שמע אותנו (מנטסנות: ספר חנוך יח, יא) |
| 3 | אֶגזִאֹ שמענ שמענ אֶגזִאֹ שמענ שמענ אמלכנ וַיְבֶיֶ (וֶצֶלַיֶ) מֻשֶׂ (זֶצֶלֶיֶ) בְּדֶברֶ סִינַ בְּמַאְכְּל אְשַׂת (מ: בַּשְׂבּחַתַת שְׂבּחַת לְאֶגזִאַבְּחֶר אְיֻר מַחַדַרֻ סַנֶר מַקדַשֻׂ שְׂבְּחַת לְאֶגזִאַבְּחֶר) אַרבַּעַ מְעַלתֶ אַרבַּעַ לְילִית אְכְּלנִ אִיְבֶּלְעַ (ס':וְ) מַינִ אִיְשֶׂתִיֶ וַיְאְזְנְיִ אגזיאֹ אגזאבחר אַקוְרְר מְעַתְכְּ (מ': זֶתֶמַיְכֶּ לַיְלֶכַּיְהֹמֻ) (ס' ות': אַוְרְד סַהְל וְמֶחְרֶתְכְּ אְמלַעְל) (ס' בלבד: נֶזֶתַמַעְכַּ לַעְלֶ אְיְּכֹיוְמֻ לְ) חְזבֶּכְּ אְשׂרַאֶל פֶטֻנֶ שמענ |
ה' שמע אותנו שמע אותנו ה' שמע אותנו שמע אותנו אלקינו ויאמר (ויתפלל) משה אשר התפלל בהר סיני מתוך האש (מ: בשבחי שבח לה' אוויר (?) משכנו ? מקדשו שבח לה') ארבעים יום ארבעים לילה אוכל לא אכל ומים לא שתה: ועתה ה' אלקים, שוב מחמתך. (מ': אשר הפכת למים? לילותיהם?) (ראו במדבר כה, יא; תפילת משה: שמות לב, לא–לג ) (ת' וס': הורד סליחתך ורחמיך ממעל (ס' בלבד: לא תכעס על אלה אשר יהיו תמימים) בעמך ישראל. [מבוסס על תפילת משה לה' במעשה העגל, שמות לב, יא–יב. מ' מציין שמות כד, יח; לד, כח. אין פסוק כזה] מהר/כמותם שמע אותנו. |
| 4 | אֶגזִאֹ שמענ שמענ אֶגזִאֹ שמענ שמענ אמלכנ וַיְבֶיֶ (וֶצֶלַיֶ) דַוִית גֶברְכְּ זֶצַלֶיֶ בְּאְנתְ רְאְשוּ (מ': אְרסֻ (ס': צֶלֹת בַּחְתַוֻ ) סֹבַּ יְתֶכְּז (מ':וַיְכֻּעֻו) קְדמֶ אגזאבחר סְאְלַתֹ וֶאַנבֹּאעֹ) שְׂמַענִ אגזיאו צְלוֹתְיֶ (וקַל) וְשְאְלְתְיֶ וַיְבְצַח גְעַרְיֶ קְדמֶכַּ וַאִיתמִט גְצֶכְּ אְמנֶיֶ בְּעְלֶתֶ מְנדְוֶיֶ עַצְם (?) אְזנְכְּ הַבֶיֲ אְמעְלֶתְ צְוַעְכּו שְׂמֶכְּ פֶטֻנֶ/כַּמַהֻ שמענ |
ה' שמע אותנו שמע אותנו ה' שמע אותנו שמע אותנו אלקינו ויאמר (ויתפלל) דוד עבדך אשר התפלל בתוכו (מ': שהתפלל [ס': לעצמו לבדו]) כאשר יתעצב וישפוך דברו לפני ה' בקשתו ודמעותיו שמע אותנו ה' תפילותיי (וקול) ובקשתי ותגיע צעקתי לפניך, אל תסתיר פניך ממני ביום צרותי, פתח אוזנך אליי ביום קראתי בשמך. [מהר/כמוהו שמע אותנו] |
| 5 | אֶגזִאֹ שמענ שמענ אֶגזִאֹ שמענ שמענ אמלכנ וַיְבֶיֶ (וֶצֶלַיֶ) סוֹלוֹמונ (ס': סַלַמַנ) (ס' זֶצַלֶיֶ) בְּבֵיתֶ מְקדַשׂ אַנתְ שְׂמַע אְמשַׂמַי אְמנֶ דְלוּ מַהַדְרְכְּ אַנתְ שְׂמַע אְמשַׂמַי אְמנֲ צְרחַ מְקדַשְׂךְּ כְּהְדְצ (מ: כְּאְדְס) (ס: כְּהְדְס זֶכַּהְדְנַכֶּ) (זֶ)אִיכִּהַדנַכְּ (כְּ)אַמלוּכּוֹתֶסֶ אְחַד אִיְחַדגְנַכְּ (מ':וסיעב אס פצמ נצח איתרכב ) אֶגזִאֹ זֶאִינבֶלֶכַּ, (ס' אַלבוֹ בַּאְדַ) (מ' אִיְנַאְמר (ס': אַלבוֹ בַּאְדַ) אַמלַכּ (מ' זֶאִינבֶלֶכַּ (ס': אַלבֹ כַּאַל בַּעְד אַמלַכּ) (ס': אַלבֹ אַמלַכּ (ת': אינמלכ) מְהַרִי אַדֹנַי זֶאְיְנבֶלֶכַּ פֶטֻנֶ /כמה שמענ. |
ה' שמע אותנו שמע אותנו ה' שמע אותנו שמע אותנו אלקינו ויאמר (ויתפלל) שלמה אשר התפלל בבית המקדש אתה שמע מן השמים ממקום משכנך המוכן אתה שמע מן השמים מתוך מקדשך המפואר (מילים לא ברורות בשתי הגרסאות: מדובר לכאורה בעזיבת הברית) באשר לא עזבנו אותך, מאמיניך. ה' אשר אין אחר מלבדך (האיש? שום איש? מושלם וטהור לא יימצא) אין אלקים מלבדך, (אין אחר) (..אין אחר) אלקים (אשר יישווה אין אל אחר האלהים) רחם ה' אשר אין דומה לך. מהר/כמוהו שמע אותנו. [משוכתב על פי תפילת שלמה בחנוכת בית המקדש, מלכים א' ח, פסוקים כ"ו ואילך] |
| 6 | אֶגזִאֹ שמענ שמענ אֶגזִאֹ שמענ שמענ אמלכנ וַיְבְיֶלוֹ (וֶצֶלַיֶ) אֶלִיאַס וְאֶלשַׂע (ת': זֶצְלַיוּ) בְּדֶברֶ קַרמֶלוֹס (כך בכתיב בגעז) וַיְבֶילוּ אֶגזִי זֶהַלוֹ וְיְהֶלוֹ אגזיאו אַמלַכּ אַבַּוִינֶ אֶגזִאֹ אַמלַכּ אַברֶהַם אגזיאו אַמלַכּ יְצחַק אֶגזִאֹ אַמלַכּ יַעְקֹב (ס' אְשׂרַאֵל) קְדוּשַׂנ (מ' אֶגזִאֹ אַמלַכּ לַוֶ קֶהַת אְנבַרֶמ אֶגזִאֹ אַמלַכּ מֻשֶׂ וְאַרֹנ כַּהְנַתַנ זֶאַדְרַ נְֶבְיַַֽתְַנ זֶאַדְרַ) כַּבַּרֹוְ זֶאַדְרַ אַנַ (ס': אַנַזְרַאַנֶ) אְזרַנ אַדֶרַ אַבַּבַּ חַילֹמֻ וַצְאְנֻ/צְנְעֻ) כְּבְרַוֶ אַבַּא אַבּא (ס': וְאְצנַיֹמֻ) אַפרַס חֶוַתוֹמוּ ( מ' לֶחְזבְּכַּ אְשׂרַאֶל) צְנעומוּ לְאְשַׂרַאֶל אַבַּא אַבַּא פֶטֻנֶ (ס': כְּמַהֻ) (מ': כְּמַהֹמֻ) שמענ |
ה' שמע אותנו שמע אותנו ה' שמע אותנו שמע אותנו אלקינו ויאמר (ויתפלל) אליהו ואלישע אשר התפללו אליך בהר הכרמל ויאמרו: ה' אשר היה ויהיה א' אלקי אבותינו אלוקי אברהם אלוקי יצחק אלוקי יעקב ישראל הקדושים (עד כאן לפי מלכים א' יח) ה' אלוקי לו קהת ועמרם ה' אלהי משה ואהרן כהנים נאמנים (?) כהנים נאמנים נביאים נאמנים מכובדים נאמנים אני (ס': מזמרים?)… חיים חזק (ס': ובעל כוח) כבוד אבא אבא סוסי החיים (לעם ישראל) הכוח של ישראל, אבא אבא. מהר/כמותם שמע אותנו [מבוסס על תפילת אליהו בכרמל, מלכים א' יח, לו–לז, ודברי אלישע בהעלות ה' את אליהו שמימה במרכבת אש, מלכים ב' ב, יב] |
| 7 | (הבית הבא 8 ע"פ קס אפרים לאווי, 9 אצל מנטסנות). (הבית הבא על פי הנוסח של קס אפרים לאווי ואיננו שלם) אגזא שמענ שמענ אגזיאו שמענ שמענ אמלכנ ויב וַיְצֶלַיוּ כַּלֶא בַּחתַוִיַנ וַתְשֶׂמַע קַלוֹמוּ (מ' וַבֶּצְחַ) (ל' וְצְחַ) נַגרוֹמוּ (ל' יַבְכַּ אגזאבחר זכֶּמַ לְבַּכַּ) (מ' חַבֶּ אֶגזִאַבְחֶר כְּמַהֹמֻ שְׂמַענֶ |
(הבית הבא 8 ע"פ קס אפרים לאווי, 9 אצל מנטסנות). (הבית הבא על פי הנוסח של קס אפרים לאווי ואיננו שלם) ה' שמע אותנו שמע אותנו ה' שמע אותנו שמע אותנו אלקינו ויקרא ויתפללו שני המתבודדים (ל' והגיעו דבריהם) ואישור (?) ה' אשר כמו לבך (מ' נוכח ה'. כמותם שמע אותנו) (מ' מזהה בתוך ספר טובית, פרק ט') |
| 8 | (על פי לאווי וסמאי. 9 אצל מנטסנות) אֶגזִאֹ שמענ שמענ אֶגזִאֹ שמענ שמענ אמלכנ ויב וַצֶלַיֶ חְזקְיַס בַּבֶּתַ מַקדֶשׂ לַיְבֶלֻ כַּהְנַת (מ' ויב וַצֶלַיֻ כַּהְנַת וֶנֶבִיַת בֶּבֶּת מַקדֶש בְּאְנַת חְזקְיַס נְגֻשׂ יְשׂמַעְכַּ אגזאבחר בַּעְלֶתַ מְנדַבֶּכַּ וַיְקֻמ לֶכַּ שְׂמֻ לַאַמלַכּ יַעְקֹב וֶיְפְנֻ לֶכַּ רֶדַאֶתַ אְמ מַקדֶשֻׂ וַאְמצְיְנ יְתוַכַּפֶּכֶּ וֶיְזְכְּר לֶכַּ כּוֶלֹ מְשׂוַעְתֶכָּ וֶיַטֶלְל לֶכַּ כּוֶלֹ קוְרבַנְכַּ יֶהַבְּכַּ אגזאבחר זַכַּמֶ לְבְּכַּ (גרסה ע"פ ליקה כהנת ברקו תגניה) אֶגזִאֹ ששְׂמַענֶ ששְׂמַענֶ אגזא ששְׂמַענֶ אַמלַכּנַ וַיְבֶ וֶצֶלַיֶ חְזְקְיַס בֶּבֶתֶ מַקדֶש שָׂטַטַ אַלבָּסִהֻ וֶלֶבְּבַ(? אולי "ולֶבְּשַ"?) שַׂק וֶבֹּאַ בֶּתַ אֶגזִאַבְּחֶר (מלכים ב', י"ט) לַיְבֶלֻ כַּהְנַת יְשׂמְעְכֶּ אגזאבחר בְּעֶלֶת מְנדַבֶּכַ וֶיְקֻמ לֶכַּ שְׂמֻ לֶאַמלַכֶּ יַעְקֹב וֶיְפֶנֻ לֶכֶּ רֶדַאֶתֶ אְמֶקדֶשֻׂ וֶאְמְצֹינ יְתוֶכֶפְכֶּ וַיְזכְּר לֶכֶּ כֻּוְלֻ מֶשְׂקַעְתַכַּ וֶיְטְלְל לֶכֶּ כֻּוְלֻ קֻורבַנְכַּ יַהַבְּכַּ אגזאבחר זֶכֶּמֶ לְבְּכַּ. |
(על פי קס סמאי אליאס) ה' שמע אותנו שמע אותנו ה' שמע אותנו שמע אותנו אלקינו ויאמר ויתפלל חזקיה בבית המקדש אשר אמרו לו כהנים (ויאמר ויתפללו כהנים ונביאים בבית עבור חזקיהו המלך) ישמעך ה' ביום צרתך ויקום לך שמו של אלקי יעקב ויחזיר לך עזרה ממקדשו ויגרום/יעשה יקבל אותך בחן ויזכור לך כל מנחותיך וירוה לך כל קורבניך אשר הבאת לה' בדומה לבך (תהלים כ, ב–ד) (על פי ליקה כהנת ברקו תגניה) ה' שמע אותנו שמע אותנו ה' שמע אותנו אלקינו. ויאמר והתפלל חזקיהו בבית המקדש, קרע בגדיו ולבש (?) שק ובא בית ה'. (לו) אמרו הכהנים: שמע אותך ה' ביום צרתך ויקום לך שמו של אלקי יעקב ויחזיר לך עזרה ממקדשו ויגרום/יעשה יקבל אותך בחן ויזכור לך כל מנחותיך וירוה לך כל קורבניך אשר הבאת לה' בדומה לבך (תהלים כ, ב–ד) |
| 9 (8 אצל מנטסנות) |
אֶגזִאֹ שמענ שמענ אֶגזִאֹ שמענ שמענ אמלכנ וַיְבֶיֶ (וֶצֶלַיֶ) עֶזרַא: אַנתֶ וְאְתוּ בְּחַתִיתְכְּ אַנתְ זְגְברְכְּ שַׂמַי שְׂמַיַת מְסלֶ כֻּלֹ חַילֶנֶ פֶטֻנֶ שמענ (מ' ו ס' מסיימים כאן, ס' מציין את המקור, נחמיה ט: 6) (ע"פ קסים מתיגרי בלבד) אֶגזִאֹ בְזְוְנֶ אַמלַכּנֶ זְבִיֶזוְכּוֹמוּ לְאְשרַאֶל אְמנֶ עְלְ אַוְאַצְאִיכּוֹמוּ מְדרְ גְבּצ בְּחַיל מְזרַעְתֶכְּ לעול פֶטֻנֶ שמענ |
ה' שמע אותנו שמע אותנו ה' שמע אותנו שמע אותנו אלקינו ויאמר (ויתפלל) עזרא: אתה הוא לבדך אתה אשר עשית את השמים ושמי השמים וכל צבאם מהר שמע אותנו. (ע"פ קסים מתיגרי בלבד) ה' פדה אותנו אלהינו אשר הצלת/פדית את ישראל בתוך (אותו) היום אשר הוצאת אותם מארץ מצרים בכוח גדול ובכוח זרועך המרוממת [ציטוטים ופרפראזה מתוך תפילת עזרא בספר נחמיה ט, פסוק יב ואילך] מהר שמע אותנו. |
| 10 | אֶגזִאֹ בְּזְוֶונֶ בְּזְוֶונֶ אֶגזִאֹ (מ' אדהננ) בְּזְוֶונֶ אַמלַכּנֶ זֶבְזְוְוךְּ בְּהַיילְכְּ אְלֶ אְווּצְאַכְּ אְמֶ מְדרֶ גְבּצ בְּחַיילֶ עבי מזרעתכ לעול בזוונ אגזאבחר אמלכ צדק כְּמַהֹמֻ בזוונ |
ה' פדה אותנו פדה אותנו ה' פדה אותנו אלהינו בכוחך כאשר בכוחך הוצאת מארץ מצרים בגדול כוח זרועך המרוממת פדה אותנו ה' אלהי הצדק כמותם פדה אותנו (אזכור של סיפורי יציאת מצרים, שמות א, יג; נחמיה ט, ט–י; דברים כו, ז–ח; תהילים סח ועוד) |
| 11 | אֶגזִאֹ עְקְבֶּנֶ עַקַבְנֶ אגזיאו (מ': עקבנ) עַקַבְנֶ אַמלַכְּנֶ עַקַבִיהוֹמוּ נוַּלִייהוֹמוּ לְאְשׂרַאֶל עְצְמ זֶיִרַאיוּמוּ כֶּמֶ אַבַגְעְה ווֹסִפ אַסְתְרֶאַי בְּקְדְמֶ אֶפרִיֶם ווְבְּנֶיַםְ ווְמְנַשֶׂ אַנְסַ חַיְילְכְּ ווְאְדְהְנֶנֶ /אַסרַי לנ אַנסְרַייכְּ כְּמַהֹמֻ עַקֶבְנֶ |
ה' שמור עלינו שמור עלינו ה' שמור עלינו אלהינו כמו ששמרת להם היית רועה להם לישראל כמו צאן לצד יוסף אשר ראה לפניו אפרים בנימין ומנשה מתוך כוחך ורפאנו סלח לנו כפי שסלחת להם כמותם שמור עלינו (זכר לסיפורי יוסף, בראשית לז ואילך; תהילים פ, ב–ג). |
| 12 | אֶגזִאֹ בְּזְוֶונֶ בְּזְוֶונֶ אֶגזִאֹ (מ' אדהננ) בְּזְוֶונֶ אַמלַכּנֶ זֶבְזְוְוךְּ בְּהַיילְכְּ אְלֶ אְווּצְאַכְּ אְמֶ מְדרֶ גְבּצ בְּחַיילֶ עבי מזרעתכ לעול בזוונ אגזאבחר אמלכ צדק כְּמַהֹמֻ בזוונ |
ה' פדה אותנו פדה אותנו ה' פדה אותנו אלהינו בכוחך כאשר בכוחך הוצאת מארץ מצרים בגדול כוח זרועך המרוממת פדה אותנו ה' אלהי הצדק כמותם פדה אותנו (אזכור של סיפורי יציאת מצרים, שמות א, יג; נחמיה ט, ט–י; דברים כו, ז–ח; תהילים סח ועוד) |
| 13 | (בית הנמצא רק אצל קס מנטסנות) אֶגזִאֹ עְקְבֶּנֶ עַקַבְנֶ אֶגזִאֹ עַקַבְנֶ אַמלַכְּנֶ אְלֶ יְעְקֻבֻ סַנבַתַת אְלֶ יְעְקֻבֻ בַּעְלַת אְלֶ יְעְקֻבֻ אֹרִת אַדְחַנ חְזבְּכַּ וֶבֻּרְכּ אְרְסתְכַּ רַיְוַמֻ וַאַלְלְהֶמֻ אַמַנ סְמוּ אְמַיְזֶ וַתרַ אְסכ לֶעַלַม אֶגזִאֹ עְקַבֶנַ |
(בית הנמצא רק אצל קס מנטסנות) ה' שמור עלינו שמור עלינו ה' שמור עלינו אלקינו כפי שישמור שבתות כפי שישמור חגים כפי שישמור תורה הצל עמך וברך נחלתך… ו… מ שמו מאז תמיד… עד עולם ה' שמור עלינו. (יש מילים לא ברורות) |
| 14 | (סמאי: בית 9) אֶגזִאֹ אַדהַנֶנֶ אַדהַנֶנֶ אגזיאו (מ' עקבנ) אַדהַנֶנֶ אַמלַכְּנֶ זְאַדהַנכּוֹמוּ אדוני לְישׂרַאֶל בְּוְאְתוּ עְלַת אְמֶ רַהַב נְדְת אְמֶ סְדֶת כְּוְנַת אְמֶ הְמַם צַוַוג אְמֶ מוֹת מֶרִיר אְמדֵיינְ גְרוּמ (מ' וֶאְמַסְתכ (?) צְנֻעְ אַדהְנֶנִ אֶגזִאֹ אְסמֶ חְלקֶ חֶר) אְשַׂתְכְּ צְנוּאְךְּ כְּמַהֹמֻ אַדהְנַנֶ |
ה' הצל אותנו הצל אותנו ה' הצל אותנו אלקינו כפי שאתה ה' הצלת את ישראל באותו היום מרעב בוער מנדודים ממחלה עינוי עם מוות מר בפלא ובנס (מ'… חזק הצל אותנו ה' כי תחשיב/תקיף רחמים) האש שלך הבטוחה כמותם הצל אותנו. [אזכור של הסבל בנדודים במדבר, בעיקר מתוך ספר במדבר] |
| 15 | (בית הנמצא רק אצל קס מנטסנות) אֶגזִאֹ עְקְבֶּנֶ עַקַבְנֶ אֶגזִאֹ עַקַבְנֶ אַמלַכְּנֶ אֶגזִאַבְּחֶר יְעְקַבְּכְּ אֶגזִאַבְּחֶר וַיְכְּדַנְכַּ בַּיְמַנֶ אְדֶהֻ מַעַלתַ צַחַי וַאְיְוְאִכַּ וַאִוַרהְ בַּלֶלִת אֶגזִאַבְּחֶר יְעְקַבְּכַּ אְמכֻּלֻ אְכֻּיְ וַיְתמַחַצְנַ לַנַפסְכַּ אֶגזִאַבְּחֶר יְעְקַבְכַּ בַּאְנְגַדַאְכַּ וַבֶּאְתוַתְכַּ אַמנְ סְמוּ אְמיֶזֶ וַתרַ אְסכַּ לֶעַלֶם אֶגזִאֹ עְקַבֶּנַ |
(בית הנמצא רק אצל קס מנטסנות) ה' שמור עלינו שמור עלינו ה' שמור עלינו אלהינו ה' ישמורך ה' ויכסה אותך בידו הימנית מעל השמש ולא יריבך/יצנע (?) ולא יתאכזר בלילות ה' ישמורך מכל רע ויהיה מקלט לנפשך ה' ישמורך בצאתך שלך ובשובך כי שמו לאחר תמיד כי לעולם ה' שמור עלינו [הדים של תהלים קכ"א:ד-ח] |
| 16 | (ס' מ' משותף) אֶגזִאֹ סְוֶרַנֶ סְוֶרַנֶ אגזיאו סְוֶרַנֶ אמלכנ סַוַורֶה צַדקַן אדוני סַוַורֶנ עַקַבִינ בַּחַטווֹינ אדוני עַקַבִנֶ סְוַורְכּוֹמוּ אדוני לְחֶנוֹכּ וְלְאֶלִיאַס נַבִיא אְמֶ גֶצֶה מוֹת כְּמַהֹמֻ סְווַרֶנֶ |
ה' הסתר אותנו הסתר אותנו ה' הסתר אותנו אלקינו הסתר צדיקים ה' הסתירנו שומר המתבודדים ה' שמור עלינו כפי שהסתרת ה' את חנוך ואת אליהו הנביא מפני המוות כמותם הסתר אותנו (חנוך: בראשית ה, כא–כד; אליהו: מלכים ב' א, יא–יב) |
| 17 | (הבית הבא ע"פ קס סמאי) אֶגזִאֹ תְשַׂהְלֶנֶ תְשַׂהְלֶנֶ אגזא תְשַׂהְלֶנֶ אַמלַכְּיֶ בֶּכֶּמֶ עְבַיַ שַׂהְלְכְּ (מ' בזונ) וֶבְּכֶּמֶ בְּזְח מְחְרַתְכַּ דֶמסְס חַטִאַתְיַ חְצבַּנִ וְאַנצְחַנִ אְגזִאֹ אְמחַטִאַתְיַ כְּמַהֹמֻ תסהלנ |
(הבית הבא על פי קס סמאי) ה' סלח לנו סלח לנו ה' סלח לנו אלהי מתוך גדול סליחתך וכמו/מתוך רחמיך הרבים מחק חטאותי כבשני וטהרני ה' מחטאי, כמותם סלח לנו (על פי קס סמאי תהילים נ, א–ב, במספור בגעז, אך לפי המספור במסורה: תהילים נא, ב–ג. ראו גם פסוקים ט, יא) |
| 18 | (הבית הבא על פי קס מנטסנות) אֶגזִאֹ תֶשַׂהַלֶנַ תֶשַׂהַלֶנַ אֶגזִאֹ תֶשַׂהַלֶנַ אַמלַכְּנַ תֶשהלנֶ אֶגזִאֹ מְדְרַכַּ וֶמִיַטְכַּ צֶוַאֻ לֶיַעְקֹב וַחַדַגְכַּ כֻּלֻ חַטִאַתֹמֻ לַחְזבְּכַּ וַכַּדַנכַּ כֻּלֻ אַבֶּסַהֹמֻ וַחַדַגְכַּ כֻּלֻ מַעַתְכַּ וֶמִטְכַּ מֶקסֶפְתֶ מַעַתְכַּ מִטֶנֶ אַמלַכְּנַ וַמֶדַחַנִנַ וֶמִטְ מַעַתְכַּ אְמֶנַנַ וַלַעַלְמסַ אִיְתְתְמַנַ |
(הבית הבא על פי קס מנטסנות) ה' סלח לנו סלח לנו ה' סלח לנו אלקינו סלח לנו ה' ארצך והסב קריאתו של יעקב ועזוב כל חטאותיהם של עמך והסתר כל עבירותיהם ועזוב כל והסבת אחורה עונש כבד של חרונך הסב אחורה ה' והצל אותנו והסב אחרוה חרונך מאתנו ולעולם תרצנו (?) |
| 19 | (הבית הבא על פי קס מנטסנות) אֶגזִאֹ תֶשַׂהַלֶנַ תֶשַׂהַלֶנַ אֶגזִאֹ תֶשַׂהַלֶנַאַ מלַכְּיֶ תֶשַׂהַלֶנַ אֶגזִאֹ אְסמֶ דְוְיַנְ וַפֶוְסַנִ אְסמֶ תַהַוְכַּת אַעְצְמַתְיֶ וֶנַפסְיֶנִ תַהַוְכַּת פַדפְד וַאַנתַנֻ אֶגזִאֹ אְסכַּ מַיְזֶנֻ תַמַיַט אֶגזִאֹ וֶבַלַהַ אְמקְנַיְת לַנֶפסֶ כְּמַהֹמֻ תְשהלנֶ |
(הבית הבא על פי קס מנטסנות) ה' סלח לנו סלח לנו ה' סלח לנו אלוקי סלח לנו ה' כי חלינו וריפאת אותנו כי טרודים הסתבכה נפשנו ריגשת הרבה עד מתי ה' כי אמרת תסב (?) ה' אמור הכנעת את נפשי. כמותם סלח לנו. (המילה המודגשת בהטיה: תרגום ודאי) |
| 20 | (משותף ללאווי ומנטסנות) תְשַׂהְלֶנֶ אגזא בְּכְּמֶ עַבִי שַׂהְלְכְּ וַבֶּכְּמַ בְּזְח מְהְרַתְכַּ דַמסְס חַטִיאַתְיַ הְעְבַּנִ וְאַנצֶחַנִ אְמחַטִיאַתְיַ וְאְמאַבּסַיַנִי אַנצְחַנִי |
(משותף ללאווי ומנטסנות) סלח לנו ה' בגדול סליחתך ומתוך רחמיך הגדול מחק חטאותנו תגדלנו וטהריני מחטאתי ומעבירותי טהריני |
| 21 | (כולם, פרט למנטסנות) אֶגזִאֹ מֶחַרֶנַ מֶחַרֶנַ אַמלַכּנֶ (מ' תסהלנ) אְסמֶ מְהַרִי אַנתֶ אֶגזִאַבְחֶר צַדְק וְמְסתְ סַהְל וְמְסתְ אַגַסִ מֶהֶרַת לְמַדוּ סַהְל תְאְזַזוּ זְאִיתקַיֶם לְבּוּ זַיְהַסְס סְהְלוּ בְּאְנתְ שֶׂנבֶתִכְּ קְדְשׂתְ מֶחַרֶנַ וְבְּאְנתְ בַּעַלְתִכְּ כְּבוּר מֶחַרֶנַ בְּאְנתְ אֹרִתְכְּ זִצַאַת מֶחַרֶנַ מְהַרִי צַדְק מְהַרִי יִוַא אַלבוֹ חְוֹלקוּ אַלבוֹ מְספְרְת לְסְהַל תְאְזַזְכְּ סוֹבִאְתאַהוֹ מֶחַרֶנַ. הוספה לבית האחרון ע"פ ס' מֶהַרִ אַנתֶ אַדֹנַי בַּחַתִתְכַּ עַבִיְ רְחֻקְ מַעַת וֶבְּזֻח מְחְרַת וְצַדְק אַמַנ אִיְתְקֶסֶפ וַתרַ וַאִיְתְתְמֶעַ זֶלְפַ. |
(כולם, פרט למנטסנות) ה' רחם עלינו רחם עלינו אלוקינו כי רחום אתה ה'. צדיק ומרבה לסלוח מרבה מחילה ורחמים מלמד סליחות במצוותיו. אשר לא יכעס לבו, אשר ילבין סליחתו. בזכות שבתך הקדושה רחם עלינו ובזכות חגיך המכובדים רחם עלינו, בזכות ספר תורתך שמות רחם עלינו. רחם צדיק רחם, חסיד בלי מספר, אין לספור מידותיו לסליחה, כאשר צווית, בגלל זה רחם עלינו. הוספה לבית האחרון על פי ס' רחום אתה ה' לבדך גדול, הרחק חרון ורב רחמים וצדק, אמן. אמן לא תענה/תעניש תמיד |
| 21* | (על פי קס מנטסנות) אֶגזִאֹ מֶחַרֶנַ מֶחַרֶנַ אֶגזִאֹ מֶחַרֶנַ מֶחַרֶנַ אַמלַכּנֶ אְסמֶ מְחַרִי ומסת שַׂהְל אַנתֶ אֶגזִאְ צַדְק עַבִי רְחְֻקַ מֶעַת וֶבְּזֻח מְחְרַת וַצַדְק מְחְרַת לְמַדֻ תֻעְגַשַׂת לְמַדֻ שַׂהְל תְעְזַזֻ/ תְאְזַזֻ זֶאִיְתקַיֶם לְבֻּ זַיְחַשְש שַׂהְל זַיְדמְצֻ צֶדַלֻ בְּאְנתְ שֶׂנבֶתִכְּ קְדְשׂתְ מֶחַרֶנַ בְּאְנתְ בַּעַלְתִכְּ כְּבֻר מֶחַרֶנַ בְּאְנתְ אֹרִתְכְּ זִצַאַת מֶחַרֶנַ בְּאְנתְ חְגְ אְמלְכֹּתְכַּ מֶחַרֶנַ מְחַרִ צַדְק מְחַרִ יִוַא זאַלבֹ חְוֹלקוּ זאַלבֹ מְספְרְת לְשַׂהְל תְאְזַזְכְּ פטנ מֶחַרֶנַ מֶחַרִ אַנתֶ אַדֹנַי בַּחַתִתְכַּ עַבִיְ רְחֻקְ מַעַת וֶבְּזֻח מְחְרַת וְצַדְק אַמַנ אְיְקַשְׂפ וַתרַ וַאִיְתְתְמֶעַ זֶלְפַ. (ס': תה' 102, 8-9, בגעז, ק"ג ח-ט בעברית) |
על פי קס מנטסנות ה' רחם עלינו רחם עלינו אלוקינו כי רחום אתה ה'. צדיק גדול הרחק חרונך ומרבה רחמים למוד סבלנות למוד סליחות במצוותיו/חזק (?) אשר לא ישמור כעס בלבו שיחפש סליחה שיכריז זוהר בזכות שבתך הקדושה רחם עלינו ובזכות חגיך המכובדים רחם עלינו, בזכות ספר תורתך שמות רחם עלינו. בזכות חוק אלוקיך רחם עלינו. רחם צדיק רחם, חסיד בלי גבול, אין לספור לסליחת מצוותך, מהר רחם עלינו. רחום אתה ה' לבדך גדול, הרחק חרון ורב רחמים וצדק, אמן. לא תענה/תעניש תמיד ויכבוש תמיד. |
אחד הדברים הבולטים ביותר בכל הגרסאות של אֶגזִאֹ שְׂמַענֶ הוא שהתפילה נחלקת לשניים. לאחר פתיחה כללית, המבקשת שה' ישמע את תפילות המתפללים (הבית הראשון), מובאות בשמונת הבתים הבאים (2–9) ובסדר כרונולוגי דוגמאות של דמויות בעם ישראל שתפילותיהם נענו. ואילו החל מהבית העשירי עיקר התוכן בכל אחד מהבתים הוא בקשות שונות, והדוגמאות השונות, בעיקר מקראיות, משמשות רקע לאותן בקשות. המבנה של חלק ראשון של תפילה שמשבח את ה' או מנסה לרצות אותו באמצעות אזכור של מעשיו או מידותיו, וחלק עוקב המפרט את הבקשות הספציפיות, הוא מבנה שכיח מאוד בתפילות ישראל.
לתשעת הבתים הראשונים מבנה ספרותי דומה: כל בית מתחיל במילים "אֶגזִאֹ שְׂמַענֶ שְׂמַענֶ אֶגזִאֹ שְׂמַענֶ שְׂמַענֶ אַמלַכְּנֶ" – "ה', שמע אותנו שמע אותנו, ה' שמע אותנו, שמע אותנו אלקינו" בגרסה התיגרנית, ובשאר הגרסאות "אֶגזִאֹ שְׂמַענֶ שְׂמַענֶ אֶגזִאֹ שמענ אַמלַכְּנֶ" – "ה' שמע אותנו, שמע אותנו ה', שמע אותנו אלקינו". כל בית מסתיים עם אותן שתי המילים, שלהן שתי גרסאות: "פֶטֻנֶ שְׂמַענֶ", "מהר שמע אותנו" בגרסה התיגרית ובגרסה של קס סמאי או "כַּמַהֻ/כְּמַהֹמֻ שְׂמַענֶ" אצל קס מנטסנות – "כמוהו/כמותם שמע אותנו". מבנה זה עקבי לאורך אותו חלק של התפילה. השורות שחוזרות יוצרות מבנה קבוע לבתים אלה, ותפקידן הוא לחזק את הרעיון המרכזי: המתפללים פונים לה' בבקשה שייענה לתפילתם, כפי שנעתר (שמע) לבקשת המתפללים בעבר. פרט לדמות אחת, דווקא הראשונה, מדובר בבקשות של מתפללים במקרא אשר תפילותיהם נענו, והם מובאות כלשונן. ואם כן, נוסף על המבנה החוזר שכבר צוין, אפשר להוסיף את מילות ההקדמה בכל בית לדברי אותה דמות: "וַיִבֶ" (ויאמר) ולפי חלק מן המסורות, "וַיְבֶיֶ וְצֶלַיֶ" (ויאמר והתפלל).
להלן התייחסות לכל הדוגמאות פרט לדוגמה הראשונה, שהיא מיוחדת במינה ונחזור אליה.18
בבית השלישי המתפלל הוא משה. בבית זה מובא ציטוט קצר מאוד מתוך תפילתו שנאמרה בהר סיני לאחר חטא העגל (שמות לב), ובה ביקש מה' שיסיר את זעמו מעם ישראל וימשיך להובילו לארץ כנען (שמות לב, יא–יב). הציטוט מלווה בתיאור של המעמד בפני ה' ושל ארבעים הימים שבהם משה לא אכל ולא שתה. אומנם לא כל האירועים האלה התרחשו יחד, אך לכולם יש משמעות לסיפור הכולל של חטא העגל. בגרסה של קס מנטסנות מובאים ציטוטים גם מתוך שמות לב (לא–לג) וגם מפרק לד (כח), כחיזוק לדברי משה.
בבית הרביעי המתפלל הוא דוד, שלו מיוחס ספר תהילים. הציטוט הוא מאחד ממזמורי הבקשה, תהלים קב, ב–ג, או פרק 10119 לפי המספור בספר תהילים בגעז. הבדל קטן בניסוח הוא שהביטוי המקראי הוא "הטה אזנך" במקום "פתח אזנך", כפי שמופיע בדברי התפילה בגעז.
בבית החמישי המתפלל הוא שלמה בן דוד מלך ישראל, וציטוט התפילה בפיו לקוח מדברי התפילה שנשא בחנוכת בית המקדש. בתפילה זו הוא מתאר את ה' השומע מן השמים כל מתפלל הנמצא במקדש, כל אחד לפי צורכו (מלכים א, ח, פסוק כג ואילך).20
הבית השישי מסובך משום שהוא משלב בין תפילותיהם של שתי דמויות: אליהו ואלישע. אליהו התפלל במספר הזדמנויות. התפילה הידועה ביותר היא תפילתו בהר הכרמל, כאשר התפלל לה' שייענה לו מול נביאי הבעל (מלכים א' יח, לו–לז). אך מייד אחר כך מובא בבית גם חלק מזעקת הפליאה של אלישע שנשא כאשר ראה את אליהו מועלה השמיימה במרכבת אש (מלכים ב' ב, יב).
הבית השביעי, על פי הסדר שהבאתי, נתרם על ידי קס אפרים לאווי.21 הוא הבית התשיעי בסדר של קס מנטסנות, מה שנראה כמקום המתאים יותר. בית זה חורג משאר הבתים בחלק זה של התפילה משום שאין בו זכר לדמות מקראית הנזכרת בשמה. אצל קס אפרים הבית הוא קצר מאוד, ומציין רק שה' שמע את קול המתבודדים. ההמשך סתום גם הוא מבחינה לשונית. לקס מנטסנות גרסה מלאה יותר. אין אצלו התיחסות למתפלל ספציפי, אלא ל"שני מתבודדים" שאת שמותיהם אין מזכירים. קס מנטסנות מייחס אותם לספר טובית החיצוני, אם כי במקור של הספר אין התייחסות באופן ישיר לשני מתבודדים.
בבית השמיני המתפלל הוא חזקיהו המלך, אשר התפלל לה' בבית המקדש בזמן המצור של האשורים על ירושלים (מלכים ב' יט, טו–יט). בגרסה שפרסם קס סמאי אין ציטוט מדברי התפילה עצמם, אלא מובאים דברים מפי הכוהנים במקדש, ומהם עולה כי תפילתו נענתה. לפי הציטוט, ה' שמע את תפילתו, ייענה לו וייתן לו עזרה בזכות הקורבנות אשר הקריב. מחבר התפילה השתמש בפראפרזה של תהילים כ, ב–ד כמענה בפי הכוהנים. בגרסה הארוכה יותר, זו שקיבל קס סמאי מליקה כהנת ברקו תגניה, יש תוספת של דברי הסבר על כך שחזקיהו עלה לבית ה' להתפלל, אם כי אין ציטוט של דברי התפילה עצמם. אם כן, אף על פי שהמתפלל מצוין כחזקיהו, דברי המענה מצטטים מספר תהילים. על מנת לציין תשובה כביכול של ה' לכוהנים נעשה שימוש מאולץ בפסוקים מספר תהילים.
בבית התשיעי המתפלל הוא עזרא הסופר. דברי התפילה מובאים מפיו על פי הנוסח התיגרני. הם ארוכים, אך חשיבותם רבה הן מבחינת תוכנם הן מבחינת החיזוק שהם מעניקים למבנה הספרותי הכולל של התפילה. כל מה שמובא כדברי התפילה של עזרא הסופר לקוח מפרק ט בספר נחמיה (שאגב נקרא בחג הסגד ומשמש לו מודל). החלק המצוטט של התפילה מתחיל בפסוק ו: "אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את-השמים שמי השמים וכל צבאם", וממשיך בפראפרזה המסכמת בקצרה את הוצאת העם ממצרים והמשך ההיסטוריה, דבר אשר זוכה לתיאור ארוך ומפורט בנחמיה ט עצמו. בין הציטוט לפראפרזה מופיע כחלק מתפילת עזרא הביטוי שבדרך כלל חותם כל בית עד מקום זה, "פֶטֻנֶ שְׂמַענֶ", "מהר שמע אותנו". ביטוי זה חוזר, כמו בכל הבתים הקודמים, גם בסוף הבית. גרסתם של קס סמאי וקס מנטסנות קצרה יותר ומסתיימת גם היא בדברי עזרא: "פֶטֻנַ שְׂמַענֶ", "מהר שמע אותנו".
לאחר שהתוודענו לציטוטים ולפראפרזות של דמויות מתוך המקרא שתפילותיהם ידועות, אפשר לשוב ולהתייחס לייחוד של הבית השני של התפילה. המתפלל המקראי הראשון בתפילה הוא נח. הוא "מצוטט" כמי שהתפלל וביקש את הסיוע של אלוקי אבותיו ירד, חנוך, מתושלח ולמך. בפשט הכתוב בספר בראשית אין שום מילה על כך שנח התפלל או התבטא בדבר כלשהו. מחברי התפילה הזאת ראו לנכון לכלול את נח כאחד המתפללים. לדברי קס סמאי וקס מנטסנות תפילה זו נמצאת בספר חנוך האתיופי, בפרק יח, ג.22 יש לציין כי לנח מעמד מיוחד אצל ביתא ישראל, כנושא הברית הראשונה, ברית הקשת.
כאמור, החצי הראשון של התפילה משמש הקדמה ארוכה, הכוללת לרוב זיכרון היסטורי של דמויות שתפילתם נענתה ומעט בקשות. ההכוונה בחלק זה של התפילה ברורה: כפי ששמעת/נענית לתפילתם של דמויות מופת אלה, "מהר שמע אותנו" או "כמותם שמע אותנו".
החלק השני של התפילה הוא חלק הבקשות הספציפיות. מדובר בשש מילות בקשה: פדה אותנו, שמור עלינו, הצל אותנו, הסתר אותנו, סלח לנו, רחם עלינו. בגרסה של קס סמאי לכל מילת בקשה מוקדש בית אחד. בשאר הגרסאות יש בית אחד עד שלושה לכל מילת בקשה. הבאתי לעיל בעיקר את הגרסה של ליקה כהנת ברקו תגניה וקס אדיסו ביינסיי, ולפי הסדר שלהם, אך הוספתי את הבתים שמופיעים רק אצל קס מנתסנות או רק אצל קס סמאי, כמסומן. כפי שצוין לעיל, ורצוי לחזור על כך, בקלטות משנות השמונים הוקלט רק בית הבקשה האחרון שבו מבקשים רחמים, ומלבדו לא הוקלטו בתים שיש בהם הבקשות הפרטניות (כלומר מבית העשירי ואילך).
בבתים אלה נשמר במידה מסוימת מבנה ספרותי אחיד. כמעט כל בית מתחיל במילים: "אֶגזִאֹ [מילת הבקשה פעמיים] אֶגזִאֹ [מילת הבקשה] אַמלַכּנַ", ובסוף חלק מהבתים מופיעות אותן שתי מילים – "כַּמַהֻ [כמוהו]… כְּמַהֹมֻ [כמותם]…" ומילת הבקשה. ברוב הבתים מוזכר אירוע מחיי עם ישראל או דמויות במקרא הקשורות לאותה מילת בקשה, אך הם מפורטים פחות מאשר בחלק הראשון. הבקשה היא העומדת במרכז. בטבלה להלן מסוכמים מאפייני הבתים בגרסאות השונות.
מאפייני הבתים בחלק השני של התפילה
| הפועל שמגדיר את הבקשה | מספר בית | הסבר או ביסוס בטקסט המקראי של אותה בקשה | ||
|---|---|---|---|---|
| ליקה כהנת וקס אדיסו | קס מנטסנות | קס סמאי | ||
| בֶּזְוַנֶ: פדה אותנו | 10 | 15 | 13 | פדית ממצרים בכוחך. האזכור הוא כללי, ללא ציטוט. המשפט מזכיר את התפילה של ביתא ישראל "זֶוְזַוֻכְּ. בְּחַילְכְּ" (אשר פדית בכוחך)23 |
| עַקַבֶנַ: שמור עלינו | 11 | 11 | 10 | שמר כרועה כיוסף ואחיו: תהילים 79, ב–ג בגעז, שבעברית הוא תהילים פ, ב–ג. |
| עַקַבֶנַ: שמור עלינו | 12 | 13 (אם כי הרחבה ופרפראזה) | כמעט זהה: ה' ישמור צאתך ובואך: פרק 120, ה–ח בגעז שהוא בעברית תהילים קכ"א, ה–ח. | |
| עַקַבֶנַ: שמור עלינו | 12 | כפי שעמך שומר את השבת, החגים והתורה, הצל וברך עמך ונחלתך. | ||
| אַדְהַנֶנֶ: הצל אותנו | 13 | 9 | מו שהציל מאסונות במדבר, המתוארים בספרי במדבר, דברים ותהילים. | |
| סְוֶרַנֶ: הסתר אותנו | 14 | 14 | 11 | הסתיר את חנוך (בראשית ה, כא–כד) ואליהו (מלכים ב' א, יא–יב) ומתבודדים |
| תְשַׂהְלֶנַ: סלח לנו | 15 | 16 | 12 | כגודל סליחתך, מחק וכבסני מחטאי: תהילים 50, 4 בגעז, נא, ד בעברית. |
| תְשַׂהְלֶנַ: סלח לנו | 16 | גרסה של קס אפרים לאותו בית | ||
| תְשַׂהְלֶנַ: סלח לנו | 17 | כפי שסלחת ליעקב, הרחק חטאותיהם, הסב אחורה חרונך. | ||
| תְשַׂהְלֶנַ: סלח לנו | 18 | כי חלינו וריפאת אותנו… | ||
| מֶחַרֶנַ: רחם עלינו | 17 | 19–20 | 14 | כי רחום אתה, צדיק גדול, למוד סבלנות, למוד סליחות ותיאורים דומים של מידות ה', ושהרחמים יבואו בזכות השבת, הורה וכד'. קס סמאי מקשר לתהילים 102, 8–9, שהם קג בעברית. |
עיון מדוקדק בבקשות מלמד שבכל אחת מהן מובא הסבר לבקשה. ההסבר מופיע בין הפתיחה הקבועה לסיום, שגם לו יש בדרך כלל הסבר מנומק: מדוע ה' צריך לפדות, להציל, לשמור, להסתיר, לסלוח או לרחם. בניגוד לחלק הראשון של התפילה, רק בחלק מן הבקשות מוצאים ציטוט ישיר מתוך המקרא (לדוגמה, בבית על שמירה שמצטט מתוך תהילים 79,24 בבית על שמירה שמצטט מתהילים 120 ובבית על כפרה המצטט חלקית וגם ועושה פרפראזה מתהילים 50). באחדים מהבתים מוזכרים סיפורים מקראיים – בבית המבקש פדיון (במקום שונה בגרסאות השונות) מוזכר סיפור יציאת מצרים (באמצעות הפועל "בֶּזְוַנֶ"), ובבית שבו מבקשים הצלה (במקום שונה בגרסאות השונות) מוזכרים הנדודים והסבל של עם ישראל במדבר (באמצעות הפועל " אַדְהַנֶנֶ"). כמו כן, בבית המבקש הסתרה מוזכרות שתי דמויות מקראיות, חנוך ואליהו, ונרמזות דמויות חיצוניות (שני המתבודדים) באמצעות המילה סְוֶרַנֶ. כמו כן מוזכר יעקב באחד הבתים המבקשים סליחה (בית מספר 17 אצל קס מנטסנות). אך לא כל בית קושר בין הבקשה לבין דמות מקראית שמצטטים מדבריה, בניגוד למה שראינו בחלק הראשון של התפילה. בבתים אחדים הבקשה קשורה אך ורק למצוות או לספרי קודש או למידות ה' הדורשות רחמים (אחד הבתים שמבקש שמירה, אחד הבתים שמבקש סליחה והבתים המבקשים רחמים). אם כן, נשמר לרוב מבנה של מסגרת קבועה וחלק אמצעי מתחלף, אך בצורה שונה ופחות קפדנית מאשר בחלק הראשון של התפילה.
תפילות ביתא ישראל הן יצירות אומנות שמקדמות את האמונה ומאפשרות למאמין לפנות באופן ציורי אל ה'. במאמר זה ניתחתי שתי תפילות והדגמתי כך את האומנות הספרותית הקיימת בחיבור התפילות של ביתא ישראל. אֶגזִאֹ שְׂמַענֶ היא אחת התפילות המתוחכמות ביותר, והיא ממחישה היטב את כושר היצירה הדתית של ביתא ישראל בשיאו. בֶּעֶלֶתֶ סֶנבֶתִיַ מסוגננת פחות, אך גם בה קיים מבנה מתוחכם, הכולל ניצול של ציטוטי לשון המקרא וגם חיקוי של הסגנון המקראי, ובמיוחד של נביא ספציפי, הנביא יחזקאל. בשתי התפילות ניכר כי מחבריהן הכירו את ספרי התנ"ך והשכילו לנצלם היטב. בשתי התפילות רואים כיצד תחכום החיבור, המסגרות החזרות, ההיכרות העמוקה עם ספרי התנ"ך ועם יצירות חיצוניות ועדתיות תרמו למעשה אומנות ספרותי שהוא תוצר של שילוב בין אומנות לאמונה.
אליאס, ס' (2018). תפילות כהנים, כרך 'תפילה של שבת ומוצ"ש'. חסר מקום הוצאה.
ארום, ש', אלברז-פרייר, פ', טורני, א' ובן-דור, ש' (2018). הליטורגיה של ביתא ישראל (אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל, מס' 26). האוניברסיטה העברית בירושלים, המרכז לחקר המוסיקה.
מנטסנות (אלי) ממו וונדה (2015). מצהף כהנת. חסר מקום הוצאה.
וורמברנד, מ' (1991–1992). תֶאֶזַאזַה סַנבַּת, ספר מצוות השבת של ביתא ישראל, חלק א. מהות, ח–ט, 96–107.
וורמברנד, מ' (1993). תֶאֶזַאזַה סַנבַּת, ספר מצוות השבת של ביתא ישראל, חלק ב. מהות, י, 13–22.
כהנא, א' (עורך). (1969). הספרים החיצוניים: לתורה, לנביאים ולכתובים ושאר ספרים חיצוניים. מקורות.
קנוהל, י' (1993). מקדש הדממה. מאגנס.
Knibb, M.A. (2015). The Ethiopian text of the Book of Ezekiel: A critical edition. Oxford University Press.
Kohn, R. L. (2008). A new heart and a new soul, Journal for the Study of the Old Testament Supplement Series. Sheffield Academic Press.
Shelemay, K. K. (1986). Music, ritual, and Falasha history. Michigan State University Press.
Leslau, W. (1989). Concise dictionary of Ge`ez. Harrassowitz.
1996: אורית ומצחף קדוש (כולל הספרים החיצוניים) בגעז, אדיס אבבה.
2019: בן-דור, שושנה, יום הסגד, סדר התפילות, ירושלים, הדפסה פרטית.
