הדיון בקרב הוגים פילוסופיים במצב המהגר, דוגמת "היהודי הנודד" אצל עמנואל לוינס, ז'אק דרידה וג'ורג' סטיינר, מתואר כמופע של הומניות ופתיחות. הוגים אחרים רואים במצב המהגר בתוך החברה אליה הוא היגר גילום של ניכור וזרות. גאורג זימל סבור כי הזר נשאר זר ובשל כך מהווה נקודת מבחן ומחשבה מחדש אודות מה שברור מאליו. דימויים תרבותיים של המהגר התקיימו לאורך הדורות וגיבשו פרספקטיבות מגוונות כמו נוודות, מסעות, חציית גבולות, נדידה, כניסה ויציאה ועוד.
אל כל אלה, מתווספת מציאות החיים בישראל מאז שבעה באוקטובר. ׳מפונים׳, ׳עקורים׳, ׳פליטים בארצם׳ – כולן מילים המנסות לבטא את הקיום החדש של אלפים רבים בישראל של היום. זוהי הגירה המתרחשת באופן מפתיע, במהירות ובהקשרים שלא דמיינו שבכלל ייתכנו. ככל שיקשה הדבר, בהקשרים האינטלקטואלים אנו מוצאים כי טלטלות אוקטובר והערעור הקיומי שהולידו מזמנים את האפשרות להעמיק במימדים נוספים של הגירה.
הגליון המיוחד של כתב העת "קשת" יוקדש להגירה על שלל מבטיה. מטרת הגיליון היא להתחקות אחר ביצועי הגירה שונים, מצבו של המהגר, הלמות הצעדים ושברי ההליכה. הרחבת התפיסה של תהליך ההגירה כתנועה רב ממדית הנמצאת ברבדים שונים, נפשיים, פוליטיים, היסטוריים, פיזיולוגיים, ודתיים תאפשר חשיפה והיכרות עם פרספקטיבות חדשות וקיום דיון מעמיק בתופעה. אך אולי חשוב מכך – היא תסייע לנסח שפה חדשה, להטיל מעט סדר ולהבין קצת יותר את פשר המציאות הישנה-חדשה הזו. לאור זאת נשמח לקבל טקסטים אקדמיים, סמי-אקדמיים (מסות) ושאינם אקדמיים העוסקים בסוגיות לעיל.