אתיקה של פליטות – בין הגירה לפליטות
כנקודת מוצא לדיון באתיקה של פליטות יש להבחין בין הגירה לבין פליטות. הגירה היא פעולה רצונית של אדם הבוחר לעזוב את ביתו ומולדתו. הכרעה זו נעשית מטעמים שונים: כלכליים, תרבותיים או ביטחוניים. מכלול שיקולים אלה עשוי להוביל אדם למסקנה כי המקום שבו הוא חי עתה פסק להיות בית עבורו. לעומת זאת פליטות משקפת מציאות שבה אדם יחיד או חברה נאלצים לעזוב את ביתם. עזיבת בית היא הצד המשותף להגירה ולפליטות.
עקורים: מפגשים עם מפונים, חורף תשפ"ד
במלון לאונרדו, בצד המזרחי של כביש אחד בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים, הלובי מלא וגדוש. זהו אחד משלושה בתי מלון סמוכים זה לצד זה (לאונרדו, גרנד קורט ועץ הזית) – שבהם שוכנים בעת הזאת אנשי שדרות המפונים. הלובי עם כיפת הזכוכית הגדולה והיפה עמוס שולחנות וכיסאות. משפחות יושבות כאן, וגם בחוץ לאורך הרחוב (אוקטובר, ועדיין נעים בחוץ).
ששת ה-F’s של המהגרים החדשים: סגנון החיים של נוודים דיגיטליים ישראלים
נוודות דיגיטלית היא סגנון חיים המשלב עבודה מרחוק עם ניידות גאוגרפית מתמשכת. מדובר בבני מעמד מהגרים גלובלי חדש אשר נתפסים כגילום קיצוני של האדם הקוסמופוליטי והאינדיווידואליסט בעידן הפוסט-מודרני. על בסיס עבודת שדה אתנוגרפית שנערכה בשנים 2021–2022 בכפר נוודים דיגיטליים בקיבוץ מורן שבגליל בשילוב עם אתנוגרפיה דיגיטלית אנו טוענים שלנוודים דיגיטליים ישראלים, למרות השתייכותם המוצהרת לקהילה גלובלית, ישנם מאפיינים תרבותיים ייחודיים. המאמר מאורגן סביב מה שאנו מכנים 'ששת ה-F’s של הנוודות הדיגיטלית הישראלית': FOMO/FOGO, FIRE, Freedom Fluidity-Fixity, Fantasy ו-Familiarity. שלושה מהמאפיינים מתוארים גם בספרות כמאפיינים של הנוודים הדיגיטליים בכלל, ואותם נציג בקצרה בחלק הראשון של המאמר. בהמשך נדון בכל המאפיינים אשר זיהינו במחקר כמאפיינים את הנוודים הדיגיטליים הישראלים: חלקם הם נגזרת ישירה של המאפיינים הגלובליים, אחרים עברו התאמה, וחלקם ייחודיים וקשורים לזהות הלאומית והתרבותית הישראלית. סיפורי המסע של הנוודים הישראלים מעידים על חשיבותה של הזהות הלאומית הישראלית עבורם. מאמר זה מאתגר לפיכך את הנטייה לראות בנוודים דיגיטליים קבוצה חברתית חדשה וייחודית בעלת מאפיינים אוניברסליים וקוסמופוליטיים, מצביע על הדמיון בינם לבין סוגי מהגרים אחרים ומדגיש את המאפיינים הזהותיים-לאומיים הייחודיים של הנוודים הדיגיטליים הישראלים.
ראיונות במחקר הגירה – מה שפת הריאיון מלמדת על השתלבות, קליטה וקשרים טראנס-לאומיים: אנגלית ועברית אצל עולים מצפון אמריקה בישראל
מאמר זה בוחן את גבולות הידע שניתן להפיק מראיונות מחקריים, תוך התמקדות בראיונות במחקרי הגירה. הדגש העיקרי במאמר הוא ההתנהלות של הריאיון, ובפרט הוא בוחן את השימוש בשפה במהלך ראיונות עם עולים שהגיעו לישראל מצפון אמריקה. המאמר מתבסס על מחקר מקיף שעסק בתהליכי ההשתלבות החברתית והתעסוקתית של עולים ועולות מארצות הברית ומקנדה, לצד בחינת קשריהם הטרנס-לאומיים. המחקר מבוסס על 67 ראיונות עם עולים מארצות הברית וקנדה שהגיעו לישראל בפרקי זמן שונים, בתקופות שונות ומרקעים מגוונים מבחינת גיל, עיסוק, השתייכות דתית ומקום מגורים. ניתוח הראיונות התמקד במידת השימוש בעברית (שפת המדינה הקולטת) ובאנגלית (שפת המקור של העולים) ובאופן השימוש בשתי השפות במהלך הראיונות. ממצאי המחקר מעידים כי השפה המדוברת בריאיון, אופן השימוש בה, הרגשות המובעים במהלכו ואופן התנהלותו מספקים אינדיקציה למידת ההשתלבות וההיכרות עם השפה המקומית. נוסף על כך נמצא קשר הדוק בין דפוסי השימוש בשפה העברית לבין האופן שבו המרואיינים מתארים את השתלבותם. בהתאם לכך, המחקר טוען כי שילוב בין ניתוח התוכן המילולי של הריאיון לבין ניתוח השפה שבה הוא מתנהל והאופן הרגשי שבו הוא מתבצע עשוי להוביל להבנה עמוקה ומדויקת יותר של תהליכי ההגירה וההשתלבות.
